מצא את ההבלים

אומה יקרה,

אני מאמינה שחשוב לעודד אנשים כשהם עושים את הדבר הנכון. במיוחד אם מדובר באנשים שאצלם זה לא יוצא בקלות, ולא מה שמאפיין אותם ביומיום. כמו כן, כשאנשים מתנהגים בצורה עלובה, חשוב להצביע על כך בפניהם, ומהר. קיום שתי המצוות האלה הוא שמביא אותי היום לכתוב את הפוסט הזה.

גם אני מאד לא אוהבת את ראש הממשלה נתניהו, את מעשיו, את אביזריו, את המראה שלו, את הסובבים אותו, ואת הזווית של החיוך שלו שגורמת לו להיראות כמו איש עסקים מושחת שחושב שהצליח להערים על באטמן. לכן כששמעתי שהוא הצליח לחתום על עסקה להחזרתו של גלעד שליט - דבר ששימח אותי מאד - עשיתי מאמצים לפתח אליו כמות כלשהי של רגשות חיוביים. זה לא היה קל, זה היה מאבק פנימי קשה שנראה לעתים אבוד, אבל ביומיים האחרונים סוף סוף הצלחתי, וזה קרה בזכות מיזם "ביבי גאמפ" המטופש והעלוב שאתם כל כך מתלהבים לעסוק בו.



אובייקטיבית, מה בדיוק הבעיה עם התמונה הזאת? יש פה צילום של אירוע היסטורי, והדמויות המעורבות בו. זה שאנחנו אוהבים את משפחת שליט ולא אוהבים את ביבי זאת בעיה אישית שלנו. וזה לא שגלעד ואבא שלו דיגמנו לפורטרט משפחתי ופתאום הנדחף הזה הופיע - הם קבוצה של אנשים בתנועה, עם צלמים של דובר צה"ל מסביב, זה הפריים שיצא, וטבעי שהצלם ינסה לתפוס את ראש הממשלה יחד עם החיבוק.

ההשוואה לפורסט גאמפ - באמת? מה, הוא הושתל שם דיגיטלית כדי לנסות להוסיף לו חשיבות? הוא נדחף בכח לאירוע היסטורי שלא נוגע לו, כמו לימור לבנת באולימפיאדה? לא. הוא דמות חשובה באירוע ההיסטורי שהוא היה אחד מיוצריו, יש לו את כל הסיבות להיות שם, וזה שיש לו חיוך מגעיל זה מצער, אבל לא רלוונטי.

אבל אם כבר פתחתם פוטושופ, בואו תנסו תרגיל כזה: הפכו את התמונה לשחור לבן, ושימו את מנחם בגין או יצחק רבין ברקע. נראה פתאום הגיוני, נכון? ואם במקום ביבי היה שם שמעון פרס או אריק איינשטיין (ששניהם גם מגעילים מאד בעיניי), הייתם הרי מדפיסים מזה חולצות, נכון או לא? ואם זאת היתה שלי יחימוביץ, שגם החיוך שלה לא הכי פוטוגני? זה היה הופך לפוסטר שהיה מנצח לה את הבחירות בשנה הבאה.

לסיום, תזכורת: הסיסמא שכולנו היינו נורא מבסוטים ממנה "איפה השליט שיחזיר את שליט?", זוכרים? אז הנה.

October

OK, one more. This one is really cool:

"Which represents good and which represents evil --" he asked me, "the rifle or the rubbery, jiggling, giggling bag of bones we call the body?"
I said that the rifle was evil and the body was good.
"But don't you know that this rifle was designed to be used by Americans defending their homes and honor against wicked enemies?" he said.
So I said a lot depended on whose body and whose rifle we were talking about, that either one of them could be good or evil.
"And who renders the final decision on that?" he said.
"God?" I said.
"I mean here on Earth," he said.
"I don't know," I said.
"Painters -- and storytellers, including poets and playwrights and historians," he said. "They are the justices of the Supreme Court of Good and Evil, of which I am now a member, and to which you may belong someday!"
How was that for delusions of moral grandeur!
Yes, and now that I think about it: maybe the most admirable thing about the Abstract Expressionist painters, since so much senseless bloodshed had been caused by cockeyed history lessons, was their refusal to serve on such a court.

Something Positive

Stephen Fry has over two million followers on Twitter. Sarah Palin, whos every tweet is widely discussed in American media, has over three hundred thousand. To me , this means that people prefer nice and intelligent over mean and ignorant. And that helps me sleep better.

Caution, spoilers:

I never cease to be amazed at how many deep insights into the human condition can be found in the Battlestar Galactica series. I know that every time I rant about it I only get the result of looking like a total geek, because how can there be deep philosophical and social truths in a series so filled with space fights and evil (yet sexy) humanoid robots? A while ago I talked about what good art needs to be, i.e. allegorical, personal and immortal. In its highest form, for me, art deals with what it is to be human. Certainly a story about the battle between the "real" and "artificial" humans, and about the preservation of the human race in face of complete destruction, in the hands of some talented people, has the potential to be amazing. And that is exactly what the Battlestar Galactica series is. An amazing work of art. It looks at how humans relate to their political structure, their religion, their culture, in such a clear way, in such a deep and critical way, that you can see it mirrored in everyday life, and in historical events, and understand them more clearly because of it. It allows itself to be political, yes, but not in a petty, fashionable way which will lose its relevance in five to twenty years (Avatar), but in a way that will always be relevant.

Listen to this: In the end of the series' second season, the humans find themselves electing one Gaius Baltar as their president. This person is incompetent, vain, weak, untrustworthy and prone to playing into the hands of the enemy. He has been flattered into running for president by some malicious forces who aim to use his power as their own.

In 2006 the people of Israel found themselves electing as their prime minister one Ehud Olmert. He was not put in place by malicious forces as head of a puppet government. The conditions which brought him to power were stranger and more complicated, but he did share many of the qualities of the fictional Baltar.

After doing his bit of damage, Baltar is kicked out of power and replaced by the previous president, Laura Roslyn, who then spends a lot of time and energy to punish Baltar for all the mistakes he has made and all the lives he has cost. She never gives a moment's thought to the people who worked behind the scenes, or to her own mistakes, one of them huge, which brought Baltar to the presidency.

After doing his bit of damage, Olmert was also replaced, not by a beloved and able "benevolent dictator" like Roslyn (if only there was one available), but by some people who haven't exactly earned my respect either. Still, to this day, the nation's rage at this man for being a bad prime minister is tireless, and we can see him every day in the news being dragged to court for some old corruption scandal.

What has this bit of science fiction taught us about how people behave in real life? How about this: some people are weak, vain and corrupt. When we give them power, they will use it for vain and corrupt purposes. If there is danger about, their weakness will cost lives. This also: in a democracy, voters are easily fooled by demagogues, and easily made to act on impulse. And if they make a mistake, they don't like to blame themselves, and don't want to look at the people who deceived them. Suggest that the system is flawed? Never. They'd rather take it all out on the person who failed where no one in their right mind could've expected him to succeed.
And so it goes.

כתבת השבוע 6

זקפה לאומית - יש
קומיסרית מטעם עצמה - יש
הזדמנות לטמא אמנות בפוליטיקה - יש
אמנים שיסכימו לזה מתוך לאומנות - סביר להניח
אמנים שיסכימו מתוך פחד מחרם - אולי
אמנים שיסרבו - יש לקוות, בטח כן
עונשים פרוצדורליים נגד אותם אמנים - אין לי ספק

Glenn Beck has Nazi Tourettes

Lewis Black is one of the best stand-up comics of the last years, and Glenn Beck is a stinking fascist. This week on "The Daily Show with Jon Stewart" Lewis Black went off on Glenn Beck's nazi fetish:

כתבת השבוע 3

הפעם - הכתבה המבאסת של השבוע:י

נ.ב. ברור שגיביתי את "היטלר מחפש חנייה בתל-אביב".י

השיר הכי ישראלי

נבואת זעם: ייבחר או "עוף גוזל" או "סע לאט". מקסימום "שיר אחרי מלחמה".י

לא לקפוץ, אני לא אזהם את הבלוג שלי עם אריק איינשטיין. הנה משהו טוב:י

קינטור

אני אגיד את זה ראשונה: יהיו בעיות להשיג ויזות כניסה לארה"ב לשחקני "עג'מי".י

אני הולכת להכריז על "משלנו" המילה המגעילה ביותר בשפה העברית

שיא שלילי השבוע בחדשות ערוץ 2: אחד האדריכלים של המגדל המתלאב החדש בדובאי הוא "כמעט משלנו ... פלסטיני מרמאללה". גועל. י